במהלך חודשי הקיץ השקנו קמפיין תרומות לקו-פי שלנו, ובו הבטחנו שבדומה לווילי וונקה - גם אנחנו הולכים להגריל חמישה כרטיסי זהב. התורמים תרמו, השמות יצאו מהכובע וכעת הגיע זמן לקיים את ההבטחה. כל תורמת ותורם ששמם הוגרל מהכובע זכו להשתתף בפרק קצר על סרט לפי בחירתם - גם אם זה סרט שכבר דיברנו עליו, וגם אם זה המשכון שיצא לוידאו ומוטב היה שאיש לא ישמע עליו. רק שרגע לפני שהתחלנו להקליט - המלחמה פרצה, וכך יצא שבשבועיים האחרונים - ובין אזעקות - החלו התורמים לעלות ברגל בהמוניהם לאולפן שלנו בגבעתיים. במקום שיחות קלילות לעת ערב על כוס של יין- קיבלנו שיחות נרגשות וכאוטיות בין המקלט לממ"ד. המאזינה הראשונה שהוגרלה מהכובע היא יעל קציר, חובבת דיסני מושבעת ומורה לאמנות, שביקשה שנשוב לשיחה נוספת על לילו וסטיץ'. במהלך השיחה זיו ויעל יקשקשו גם על סדרת הטלוויזיה "ארתור", מרצ'נדייזינג, אידיאולוגיות של משפחות חלופיות, וגם על הנושאים היותר רגישים שהסרט מציף: תא משפחתי מורכב, התקפי זעם וגם התמודדות עם אובדן. פרק המאזינים הבא שייצא מאוד מאוד בקרוב יעסוק ב"לירוי וסטיץ'" (2005), סרט-הסיום של סדרת הטלוויזיה של "לילו וסטיץ'", ושאלוהים יעזור לכולנו. הפרק מוקדש למאזינה ענבר גרף, שעבדה בבית הקפה "שוקולד קפה" במועצה האזורית אשכול. במהלך מאורעות השבת השחורה נרצח בקיבוץ רעים דביר קרפ ז"ל, השוקולטייר והבעלים של "שוקולד קפה". לאחרונה הושק מיזם הדסטארט מרגש המגייס תרומות למען שיקום בית הקפה והנצחתו של דביר. מוזמנות ומוזמנים לקרוא ולתרום כאן: https://tinyurl.com/9afm372n